חוק הירושה קובע ארבע צורות לכתיבת צוואה מה עדיף ולמי? כל התשובות בפנים

חוק הירושה קובע כי בהעדר צוואה תחולק הירושה על פי הדין האישי – הדתי. במקביל, קובע החוק ארבע צורות לצוואה קבילה. מה עדיף ולמי?
אין עוררין כי ישנה חשיבות רבה לעריכת צוואה בה יקבע המצווה כראות עיניו עוד בחייו את אשר ייעשה ברכושו לאחר מותו. עריכת צוואה על פי החוק, תוך כדי הקפדה על דיוק בפרטיה, הינה האפשרות הטובה ביותר בכדי למנוע סכסוכים עתידיים בין היורשים.
חוק הירושה קובע כי בהעדר צוואה המוכיחה את רצון המצווה, תחולק הירושה על פי הדין האישי – הדתי.
במקביל, קובע החוק ארבע צורות לצוואה קבילה. צוואה בכתב יד, בעדים, בפני רשות או בעל פה. החוק קובע דרישות מיוחדות לכל אחת מהצוואות.
צוואה בכתב יד – תיערך כולה בכתב ידו של המצווה ויצוין בה תאריך וחתימת ידו.
צוואה בעדים (הצוואה השכיחה ביותר) – סעיף 20 לחוק הירושה קובע: "צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור."
צוואה בפני רשות – בסעיף 22 (א) לחוק נקבע: "צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור".
צוואה בעל פה – הינה לאדם המוגדר "שכיב מרע" היינו שעל פי דעתו הסובייקטיבית עומד למות בקרוב, וכפי הגדרת החוק בסעיף 23 (א) תיאמר בפני שני עדים והיא תקפה לחודש ימים. במידה והמצווה המשיך לחיות מעבר ל30- יום לאחר עריכת הצוואה, הצוואה בטלה.
על פי המשפט העברי, העברת נכסים בין בני אדם, אינה אפשרית ללא עריכת "קניין" – מעשה פיזי שבאמצעותו עוברת הבעלות בנכס מ"המקנה" ל"קונה". ישנן כמה צורות לעריכת קניין כאשר השכיחה מביניהן הינה "קניין סודר" בה הקונה נותן למוכר איזה שהוא חפץ, וכאשר המוכר מגביהו בידו, נערך "קניין חליפין", ובכך עוברת הבעלות בנכס בין הצדדים.
כאמור, הואיל ובכל העברת בעלות בנכסים נדרש קניין, הרי שאין אדם יכול להקנות לאחר מותו. וכל שנותרה הינה האפשרות להוריש את נכסיו בהתאם להלכות הירושה הקובעות דיני קדימה בירושה כך שעזבונו של אדם עובר בירושה לבניו. כדי להעביר את נכסיו לאדם אחר, או להעדיף בין היורשים, נדרש לערוך צוואה מפורטת ומדויקת.
הפתרון לעריכת צוואה בהתאם להלכה נמצא באפשרות שישנה לאדם להקנות את נכסיו "מהיום ולשעה אחת לפני מיתתו". זאת אומרת, אדם יכול להעביר בעלות על נכסיו ברגעיו האחרונים. באמצעות עריכת צוואה המותאמת להלכה היהודית ולחוק גם יחד, ניתן לקיים את רצון המצווה המדויק. המצווה מקנה את הנכס עצמו – הקרן, לנהנה על פי הצוואה "מעכשיו ולשעה אחת קודם מיתתו", אך את הפירות – הרווח מותיר הוא לעצמו (כך למשל, כשהמצווה מוריש נכס מקרקעין, הנכס עצמו מועבר לנהנה על פי הצוואה כבר מעת כתיבת הצוואה, אך שכר הדירה נותר של המצווה). כך, שעה קלה טרם מותו של המצווה מתקיים הקניין שנעשה בעת עריכת הצוואה, ובהתאם לצוואה מוקנים נכסיו של המצווה לנהנים על פי הצוואה על פי רצונו המדויק.
אין באמור בכדי לחוות דעה משפטית. לשם עריכת צוואה העומדת בדרישות החוק ומותאמת להלכה, יש צורך בייעוץ מעורך דין העוסק בתחום.