ירושה ללא צוואה – מה קורה כשאין צוואה ולמה זה לא תמיד פשוט

מה זה אומר "ירושה על פי דין"

כשאדם נפטר בלי לכתוב צוואה, החוק מחליט מי יורש ומה חלקו. זה נקרא "ירושה על פי דין", והבסיס החוקי הוא חוק הירושה, תשכ"ה-1965.

החוק מסדר את היורשים לפי שלושה ענפים. הענף הראשון הוא הצאצאים. הענף השני הוא ההורים וצאצאיהם. הענף השלישי הוא הורי ההורים וצאצאיהם. בן הזוג יורש יחד עם כל ענף, אך חלקו משתנה בהתאם לענף שאיתו הוא יורש. ככלל, רק ענף אחד יורש: קיימים צאצאים, הם יורשים. אם אין צאצאים, עוברים להורים. אם אין הורים, להורי ההורים.

מה מקבל בן הזוג – ולמה התשובה מפתיעה

כשיש ילדים, בן הזוג מקבל מחצית מהעיזבון והילדים מחלקים את המחצית השנייה בחלקים שווים.

הבעיה מתחילה כשאין ילדים.

כשאין ילדים ויש הורים:

בן הזוג מקבל שני שליש מהעיזבון, וההורים של המנוח מקבלים שליש. כשמדובר בדירה שנרכשה על שם שני בני הזוג, מחצית הדירה שייכת לבן הזוג מלכתחילה כרכוש משותף. ממחצית המנוח שנכנסת לעיזבון, בן הזוג יורש שני שליש וההורים שליש. התוצאה הסופית: בן הזוג מחזיק חמישה שישיות מהדירה, וההורים של המנוח מחזיקים שישית.

שישית בדירה מספיקה כדי לסבך כל עסקה עתידית. בן הזוג לא יוכל למכור את הדירה בלי הסכמת ההורים, ובמקרים מסוימים ההורים יוכלו לדרוש פירוק שיתוף. כך נכנסים לתמונה שותפים לא רצויים: אנשים שלא גרים בדירה ולא השתתפו ברכישתה, אבל מחזיקים בה חלק שמספיק כדי לשתק כל פעולה.

כשאין ילדים ואין הורים, אבל יש אחים או הורי הורים:

בן הזוג מקבל שני שליש מהעיזבון. אבל אם ערב מותו של המנוח היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים לפחות וגר עמו בדירה שנמצאת בעיזבון, בן הזוג מקבל את כל חלקו של המנוח בדירה, ובנוסף שני שליש משאר העיזבון. ההגנה הזו חלה רק כשאין ילדים ואין הורים. כשיש הורים, היא לא קיימת.

הסתלקות מירושה – מה אפשר ומה לא

יורש שאינו מעוניין בחלקו בירושה יכול להסתלק, אבל יש כללים מדויקים.

אפשר להסתלק מכל חלקך בירושה, או מחלק ממנה בצורה כמותית, למשל ממחצית חלקך. מה שאי אפשר לעשות הוא להסתלק מנכס ספציפי. אם יורש רוצה לוותר רק על הדירה ולשמור את שאר חלקו, הדבר אינו אפשרי. ההסתלקות פועלת על חלק מהירושה, לא על נכס מוגדר.

ההסתלקות יכולה להיות לטובת העיזבון, כלומר חלקך מתחלק בין שאר היורשים, או לטובת אדם ספציפי. אבל לא לטובת כל אדם. החוק מאפשר הסתלקות לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש, ובתנאי שאותו אדם הוא עצמו יורש בעיזבון.

קטין לא יכול להסתלק מירושה אלא לאחר אישור האפוטרופוס הכללי. אישור כזה יינתן רק אם ההסתלקות לטובת הקטין עצמו. בפועל, אישורים מסוג זה נדירים.

דוגמה: כשהסתלקות הגיונית היום יוצרת בעיה מחר

אב נפטר. הבן מחליט להסתלק מחלקו בירושה לטובת אמו, כדי שהאם תקבל את הכל ולא תצטרך לנהל נכסים משותפים איתו. מהלך מובן לחלוטין.

לימים האם מכירה גבר, נישאת לו, ונפטרת בלי צוואה. על פי חוק הירושה, בן הזוג החדש יורש מחצית מעיזבונה, כולל מחצית ממה שהאב הראשון הוריש לה וממנו הסתלק הבן לטובתה.

הבן לא קיבל דבר מעיזבון אביו, ועכשיו גם לא יקבל דבר מעיזבון אמו, אלא אם בן הזוג החדש יסכים לחלוקה אחרת מרצונו, או שהאם הייתה עורכת צוואה שמגינה על הבן מראש.

כיצד הסתלקות מירושה יכולה להשפיע על העתיד

ההסתלקות הייתה בלתי הפיכה. הצוואה של האם הייתה הכלי היחיד שיכול היה למנוע את התוצאה הזו.

ירושה במשפחה חד הורית – הבעיה שאף אחד לא רואה מראש

כשהורה גרוש נפטר ומשאיר ילדים קטינים, הם יורשים את חלקם על פי חוק. הבעיה מתחילה אחרי.

ילד קטין לא יכול לנהל רכוש בעצמו. על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ההורה השני הופך לאפוטרופוס הטבעי על נכסי הקטין. זה אומר שהאדם שהמנוח גירש, ואולי לא רצה שיגע בנכסיו, הוא זה שמנהל בפועל את הכסף שהילדים ירשו.

בלי צוואה אין מנגנון שמונע את זה. בצוואה ניתן למנות אפוטרופוס לרכוש על הקטינים, אדם אחר שינהל את חלקם בעיזבון, וכך לנתק בין הירושה לבין ניהולה על ידי ההורה הגרוש.

ירושה שנופלת לקטינים – מה שאף אחד לא חושב עליו

גם בלי גירושין, ירושה שנופלת לקטינים יוצרת בעיות מעשיות.

קטין לא יכול לחתום על שום מסמך משפטי בכוחות עצמו. כל פעולה שנוגעת לחלק של קטין בעיזבון דורשת פנייה לבית המשפט לענייני משפחה. כל מכירת נכס שחלק ממנו שייך לקטין מחייבת אישור בית משפט. ההליך לוקח זמן, עולה כסף, ובית המשפט עשוי להטיל תנאים לגבי מה עושים עם הכסף שהקטין קיבל.

הורה שרוצה שבן הזוג יוכל לנהל את הנכסים בצורה סדירה אחרי מותו, בלי להגיע לבית משפט בכל פעולה, חייב לעגן זאת בצוואה.

השלב הראשון: צו ירושה

כשאין צוואה, כדי לממש את הירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה. הצו מצהיר מי הם היורשים על פי חוק וכמה מגיע לכל אחד. בלי צו ירושה לא ניתן לרשום נכסים, לגשת לחשבונות בנק, או לבצע כל פעולה בנכסי העיזבון.

שאלות נפוצות על ירושה ללא צוואה

מה ההבדל בין ירושה על פי דין לירושה על פי צוואה?

ירושה על פי דין היא חלוקה שנקבעת אוטומטית לפי חוק הירושה, בלי קשר לרצונותיו של המנוח. ירושה על פי צוואה מבטאת את רצונו המפורש של המנוח ויכולה לסטות מהחלוקה שהחוק קובע.

האם אפשר לשנות את החלוקה שנקבעת בצו ירושה?

כן. יורשים על פי דין יכולים לערוך הסכם חלוקת עיזבון שמאפשר חלוקה שונה. גם בהסכם כזה יש מורכבויות מיסויות שדורשות בדיקה לפני החתימה.

האם אפשר להסתלק מירושה לטובת אדם שאינו יורש?

לא. ניתן להסתלק לטובת בן זוג, ילד או אח של המוריש, ורק אם אותו אדם הוא עצמו יורש בעיזבון.

מה קורה אם אחד היורשים לא מסכים לחלוקה?

במצב שאין הסכמה, ייתכן שיידרש הליך בבית המשפט לפירוק שיתוף בנכסים.

האם ידוע בציבור יורש כמו בן זוג נשוי?

על פי סעיף 55 לחוק הירושה, ידוע בציבור יכול לרשת כמו בן זוג, אם חיו חיי משפחה במשק בית משותף בעת הפטירה. בפועל, זה מוביל לעתים קרובות למחלוקות עם שאר היורשים.

מה כדאי לזכור

חוק הירושה עושה עבודה סבירה כשמשפחה נפטרת בנסיבות טיפוסיות, הורה נפטר ומשאיר בן זוג וילדים בוגרים. הוא עושה עבודה גרועה כשהמציאות היא אחרת: בני זוג ללא ילדים, ילדים קטינים, הורים שנכנסים לתמונה, משפחה חד הורית, או נכסים שצריך לנהל בגמישות.

הפתרון לרוב המצבים האלה הוא צוואה שנכתבת נכון ומתייחסת לנסיבות האמיתיות של המשפחה.

המאמר נכתב על ידי עו"ד בנימין בריקמן. האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. לייעוץ פרטני, ניתן לפנות למשרד.